הבנקים בישראל בודקים חשבונות עסקיים לפי חוק איסור הלבנת הון, לפי הוראות בנק ישראל ולפי התקנים הבינלאומיים לחילופי מידע על חשבונות (FATCA, CRS). לכן גם העברה רגילה מלקוח בחו״ל יכולה להיתקע בבדיקה.
למה בנקים בישראל עוצרים העברות?
הטעות הנפוצה של בעלי עסקים היא לחשוב שאם החברה משלמת מסים ומנהלת ספרים מסודרים, לבנק אין סיבה לעכב כסף. בפועל מחלקת הציות והאכיפה של הבנק לא כפופה לרשות המסים, והיא שואלת שאלה אחרת: מאיפה הגיע הכסף ולמה. על עסקה חשודה שפספס, הבנק עלול לשלם עיצום כספי, ובמקרים חמורים יש גם חשיפה פלילית. לכן בכל ספק המערכת פשוט מקפיאה את הפעולה.
מה בדרך כלל מעורר בדיקה:
- העברות נכנסות מחו״ל: במיוחד משותפים חדשים, ממדינות עם פיקוח רופף או דרך מוסדות תשלום (Wise, Revolut).
- כסף פרטי שבעל המניות מכניס לחברה (הלוואת בעלים): סכום גדול בלי מסמך שמראה מאיפה הכסף הגיע (Source of Wealth).
- פעולה שלא מתאימה לפרופיל העסק: חברה לסיטונאות חומרי בניין מקבלת פתאום תשלום על "ייעוץ IT".
- קפיצה חדה במחזור: המחזור החודשי הממוצע היה 150,000 ₪, ובשבוע אחד נכנסו לחשבון 1,200,000 ₪.
"הדרך הקלה לעבור את בדיקת הבנק היא להודיע לו לפני ההעברה. להסביר בדיעבד, כשהחשבון כבר חסום, קשה יותר."
אילו מסמכים הבנק רוצה לראות לפני העברה גדולה
כשאנחנו מלווים לקוחות בתשלומים גדולים מול הבנקים (לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות), אנחנו מכינים את תיק המסמכים עוד לפני שהכסף יוצא בהעברת SWIFT או במס״ב:
תיק מסמכים לבנק (Compliance Package)
1. חוזה דו-לשוני עם הלקוח או הספק בחו״ל, שמפרט מה נמכר ומה שלבי המסירה.
2. חשבון עסקה עם פירוט שעות, יחידות ותנאי אספקה (Incoterms).
3. תעודות מסירה או שטרי מטען (Bill of Lading / Airway Bill).
4. אישור רואה חשבון על המהות הכלכלית של העסקה ועל מבנה הבעלות והנהנים (UBO).
5. פירוט שרשרת ההעברה, שמראה שהמשלם הוא הלקוח עצמו.
איך מושכים דיבידנד או לוקחים הלוואה מהחברה בלי חסימה
בעלי שליטה צוברים לפעמים רווחים בחברה במשך שנים, ואז מחליטים לחלק לעצמם דיבידנד או לקחת הלוואה מהחברה. למחרת מגיע מהבנקאי שאלון ארוך עם בקשה להסביר את הפעולה.
כדי שהחשבון לא ייחסם:
- מכינים פרוטוקול דירקטוריון עם חתימה של עורך דין או רואה חשבון ישראלי.
- בודקים שהחלוקה עומדת במבחני החלוקה של חוק החברות: מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון.
- אם בעל השליטה לוקח הלוואה מהחברה, קובעים בה ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה. בלי ריבית כזו רשות המסים תחייב ריבית רעיונית, ויתרת חובה שלא הוחזרה עד סוף שנת המס שאחרי שנת המשיכה עלולה להיחשב הכנסה חייבת במס לפי סעיף 3(ט1).
הבנק בודק שהמשיכה חוקית. כמה מס תשלמו עליה, תלוי במסלול: מה משתלם יותר, שכר או דיבידנד לבעל שליטה, חישבנו במאמר נפרד.
הבנק מבקש להוכיח מאיפה הגיע הכסף?
נעזור לאסוף את המסמכים שהבנק מבקש ולנסח למחלקת הציות הסבר כתוב על הפעולה. נבדוק מה חסר בתיק ומה אפשר להכין מראש.
מה הבנק שואל בכל סוג פעולה
| סוג הפעולה | מה מעורר שאלות | מה להכין מראש |
|---|---|---|
| העברת SWIFT בינלאומית | משלם חדש, מדינה עם פיקוח רופף, סכום גבוה מהמחזור הרגיל | חוזה, חשבון עסקה, מסמכי משלוח או מסירה |
| הכנסת הלוואת בעלים | סכום גדול בלי מקור כסף מתועד | מסמך על מקור הכסף והסכם הלוואה חתום |
| מכירה או קנייה של עסק | סכום חד-פעמי גדול והחלפת בעלים | הסכם המכירה, הערכת שווי, פרטי הנהנים בשני הצדדים |
כמה זמן נמשכת הבדיקה, תלוי בבנק ובסוג הפעולה. מניסיוננו, כשהמסמכים מוכנים לפני ההעברה, הבדיקה מסתיימת מהר יותר.
3 כללים לעבודה שקטה מול הבנק
1. עדכנו פעם בשנה את הצהרת הנהנים (טופס הצהרת נהנה). אל תחכו שהבנק ישלח מכתב, שעלול להגיע כבר עם איום להגביל את הפעולות בחשבון.
2. החזיקו דוחות כספיים מוכנים לבדיקה. העבירו לבנקאי מדי פעם מאזן בוחן ודוחות ביניים שמראים שהעסק יציב. הדוח השנתי יוצא כמה חודשים אחרי סוף השנה, והבנק צריך מספרים עדכניים. כאן רואים את ההבדל בין רואה חשבון למנהל כספים: רואה החשבון מגיש דוחות על התקופה שעברה, ומנהל הכספים מכין את המספרים של היום.
3. השתמשו במעמד של לקוח אמין כדי להוריד עמלות וריביות. היסטוריית ציות נקייה היא קלף חזק במשא ומתן על מסגרות אשראי. איך משתמשים בו להוזלת ריבית בבנק לעסק ולהורדת עמלת ההקצאה, פירטנו במספרים במאמר על משא ומתן מול הבנק.
אם העברות גדולות והלוואות בעלים קורות אצלכם באופן קבוע, נוח שאת המסמכים לבנק מכין מי שממילא מנהל את הכספים של החברה. אצלנו זה חלק מהליווי החודשי: סמנכ״ל כספים במיקור חוץ מכין את התיק לפני ההעברה ומחזיק את הדוחות מוכנים לשאלות של הבנק. אפשר להתחיל בשיחת אבחון של 15 דק' ללא עלות.
